שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' שמיר ואח'

פסק דין

1.בתאריך 8.3.12, בחניון במרכז מסחרי ברמת ישי נסע נהג התובעת בנסיעה איטית לאחור כדי להכנס לחניה, כאשר רכב הנתבעת חנה מאחור ותוך כדי נסיעה לאחור פגע בדלת רכבה של הנתבעת.

2.נהג התובעת טוען כי הנתבעת לא שמה לב לנסיעתו ובהיותו קרוב לרכבה פתחה את הדלת, ואילו הנתבעת טענה כי נהג התובעת חלף בנסיעה על פניה בהיותה בחניה, ואז פתחה את דלת רכבה שכן לא ראתה בו סכנה, שכן עבר וחלף ואז החל לנסוע לאחור ופגע עם חלקו האחורי השמאלי של רכבו בדלת הפתוחה.

3.לגרסתה של הנתבעת פתחה את הדלת ליד מושב הנהג כדי לצאת, הוציאה רגל והסתובבה בתוך הרכב לבנה התינוק שבכה במושב האחורי כשהדלת נותרה פתוחה בזווית של כ- 45 מעלות.

לפי תיאורה של הנתבעת פניה היו לפנים הרכב כאשר נהג התובעת פגע בדלת רכבה.

עוד תארה הנתבעת כי כדי להסתובב לבנה ולא לצאת מהרכב הכניסה את הרגל חזרה לרכב ולכן לא נפגעה גופנית.

4.לאחר ששקלתי את הגרסאות אני מעדיף את גרסתה של הנתבעת.

נראה כי התחלפו לנהג התובעת היוצרות כאשר מתאר שיחה בין הנתבעת לאמה לפני התאונה, שכן מהתיאורים עולה כי אמה של הנתבעת יצאה מהחנות רק אחרי התאונה, ואז היו חילופי הדברים בניהן ולא באופן שמתאר נהג התובעת.

בעת שנסע נהג התובעת לאחור היו פניה של הנתבעת לאחור לטפל בבנה הבוכה, כך שלא יכלה להבחין בנסיעתו לאחור ולתת את הדעת לצפצופים שטוען שצפצף כדי להפנות תשומת ליבה.

5.חובת הזהירות המוגברת מוטלת על נהג התובעת הנוסע בחניון בנסיעה לאחור, שכן רכב החונה בחניון מועד לכך שיפרקו או יעמיסו עליו סחורות, יפתחו דלתות ואולי ישאירו אותן פתוחות זמן מה והיה על נהג התובעת ליתן דעתו לכך עת החליט לחזור בנסיעה לאחור.

6.גם אם בלט רכב הנתבעת, כפי שטוען נהג התובעת, הרי שהיה במצב על עצירה בחניה, והיה עליו לקחת את הנתון בחשבון כאשר החליט לחזור בנסיעה לאחור, שכן הצטמצם השטח החופשי למעבר כלי רכב.

נהג התובעת טען בעדותו כי הנתבעת פתחה את הדלת האחורית והיא זו שנפגעה וכי הייתה בעת התאונה מחוץ לרכב.

גרסתו זו של נהג התובעת אינה אפשרית שכן לו עמדה הנתבעת בסמוך לדלת האחורית, הרי שהיתה נפגעת גופנית וקשה לקבל ההסבר כי לא נפגעה משום שגופה היה בתוך הרכב, וכאשר נשאל לטענתה של הנתבעת כי דלת הנהג היא זו שנפגעה השיב "לא זכור לי".

7.התובעת לא הרימה הנטל להוכחת התביעה וגרסתה של הנתבעת סבירה והגיונית יותר בעיני.

אשר על כן נדחית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות המשפט של הנתבעים ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: